כל הפוסטים

כבר המון זמן שאני רוצה לכתוב על המימד הטקסי של טקס התה, אבל קשה לבחור מאיזו נקודה להתחיל. אין ספק שהתרבות הסינית גדושה בטקסיוּת, שאיננה פוסחת על הפרקטיקות השונות להכנת תה; ומנגד, השימוש הגנרי בביטוי ״טקס תה סיני״ הוא לכל הפחות בעייתי, אם לא מטעה ממש. שכן, כפי שכבר כתבתי… קרא.י עוד >

בסתיו האחרון זכיתי להצטרף למשלחת לטאיוואן של נדי ופינק (מ־ Ho Yum Tea). המשלחת שלנו התמקדה בתה פראי שגדל ומיוצר בשיטת yěfàng 野放, שמשמעותה המילולית ״לשחרר (חיה, למשל) אל הפרא״. אבל יותר מאשר הניואנסים השונים של הגידול וההפקה בשיטות הטבעיות, מה שהשאיר עליי חותם יותר מכל היה הפילוסופיה שעמדה בליבם… קרא.י עוד >

כשאנשים שואלים אותי מה אני עושה, ואני עונה להם ״טקס תה סיני מסורתי״, קשה לי להסביר במשפט אחד מה זה אומר בדיוק. המילה ״תה״ ברורה (למרות שאנשים עדיין מופתעים לגלות שתה מופק מצמח התה, camellia sinensis); המילה ״סיני״ גם ברורה במבט ראשון, אבל למעשה היא חלה על טווח רחב מאוד… קרא.י עוד >

כשלמדתי פילוסופיה סינית באוניברסיטה למדנו על דאואיזם ועל ממשיך דרכו, הצ׳אן בודהיזם, שביפן נקרא זן. הצ׳אן הוא יצור־כלאיים, עירוב של בודהיזם הודי מזרם המהאיאנה עם דאואיזם סיני. בסמינר למדנו בין היתר על פרקטיקת זן הנקראת קואן (גונג־אן בסינית: gōng àn 公案). הקואן מנסח את עצמו לרוב בצורת שאלה, שאמורה לעורר אצל… קרא.י עוד >

כשטיילתי בסין חשבתי הרבה על הבית. לא על הבית הפיזי שלי בתל־אביב, לא על בית הוריי וגם לא על הבית האידאלי ש״יום אחד״ אגור בו. חשבתי הרבה על הבית שלי כאן, עכשיו, בטיול. כתבתי את המחשבות שלי במחברת, ועכשיו אני מקליד אותן כאן. 1. [ללא כותרת] 11/09/2023 אומרים שבטיול הגדול המוצ׳ילה… קרא.י עוד >

המונח ״גונג פו צ׳ה״ (gōngfū chá 功夫茶) מייצג לא יותר מאשר שיטת חליטה שהתפתחה באזור מחוזות גואנדונג ופוג׳יאן שבסין במאה ה־18. העקרון הבסיסי הוא פשוט: להשתמש ביחס גבוה של עלים למים (הרבה עלים בכלי קטן), ולבצע ריבוי של חליטות קצרות על מנת לאפשר לטבעם של עלי התה להתגלות בפנינו מחליטה לחליטה.… קרא.י עוד >